בן סימי והנרי. נולד ביום ה' בכסלו תשל"ח (15.11.1977) באילת. אח לגליה, אריק ודאנה.

מיכאל, שנקרא מיקי בפי כול, גדל והתחנך באילת. ילד יפה, גבוה ומצחיק, גדל במשפחה חמה ומלוכדת וכונה "הנסיך של הבית".

למד בבית הספר היסודי "יעלים" באילת והמשיך בתיכון המקיף "גולדווטר" בעיר, התמחה במגמת חשמל וסיים עם תעודת בגרות. בכיתתו היה אהוב ובלט כתלמיד חכם, חברותי ובעיקר כנער שמצחיק את כולם.

בשעות אחר הצוהריים שיחק כדורסל, וכשחקן מצטיין שיחק במשך תקופה ארוכה, עד גיל שבע-עשרה וחצי, בנבחרת הנערים "אילת-אילות". התנשא לגובה 1.97 מטרים, אחד השחקנים הגבוהים בקבוצה.

אהב במיוחד מוזיקה של הזמר ארקדי דוכין ושל להקת "פינק פלויד".

מיקי ניחן בסקרנות, פעלתנות, אהב לחיות את החיים, לנצל כל רגע, לחוות חוויות ולטייל. בורך בחוש הומור ותמיד הפגין שמחה ואהבה. היו לו חברים רבים, אהב בני אדם והתייחס בכבוד לכול, לתפיסת עולמו כולם שווים.

ביום 25.11.1995 התגייס לצה"ל ושובץ למשמר הגבול במשטרת ישראל, בהתאם לבחירתו ולהעדפותיו. תקופת הטירונות עברה על מיקי וחבריו בבסיס ההדרכה של משמר הגבול ליד בית חורון אך לרוב בתנאי שטח ונמשכה שמונה חודשים, ובמהלכה השתתף גם בפעילות ביטחון שוטף בירושלים בימי פיגועי הטרור. במהלך הטירונות לקה בהרעלת קיבה חריפה. בשל התנאים בשטח לא קיבל את הטיפול המתאים, סבל מכאבי בטן באופן קבוע אך למרות הכול כששב לביתו סיפר חוויות בצורה הומוריסטית והצחיק את כל בני המשפחה. הוא אהב את השירות ואת החיל, וחיכה לחזור לבסיס אחרי חופשות.

לאחר הטירונות שהה בבסיס מעברים בהמתנה לשיבוץ לסיירת מג"ב ולקורס אליו התקבל. בימי ההמתנה חש כאבי בטן עזים, פונה לבית חולים ונותח עוד באותו יום. לאחר טיפול ממושך בבית החולים נשלח לביתו להמשך טיפול אשר כלל סדרת ניתוחים, במהלך הניתוח השלישי נפטר מסיבוך.

שוטר מיכאל מיקי מויאל נפטר ביום י"ח בשבט תשנ"ז (26.1.1997). בן תשע-עשרה בפטירתו. הובא למנוחות בבית העלמין באילת. הותיר הורים, שתי אחיות ואח.

דף לזכרו הועלה באתר "עמותת הכומתות הירוקות" של משמר הגבול. הוא מונצח באתר ההנצחה לחללי משמר הגבול בצומת עירון ובאנדרטת נופלי המשטרה במכללת השוטרים בבית שמש. כן מונצח מיקי בעירו אילת - באנדרטה לזכר חללי בית הספר התיכון המקיף "גולדווטר" שבו למד ובאתר ההנצחה לחללי העיר.